תכנית הלימודים

תכנית הלימודים

מפות דרכים חינוכיות

על תוכניות הלימוד בפשוט גן

מפת דרכים הינה מטפורה רחבה שעוסקת במסעות. המסע כולל את המקום שממנו יצאנו לדרך ואת היעד שאליו אנו רוצים להגיע. הדימוי של מפת דרכים מבהיר כי לא ניתן לנוע מבלי לדעת לאן ולאיזו מטרה. אנו מתכננים נקודות יציאה והגעה בכל תנועה שאנו עושים. הדרך כוללת נקודות נוספות של עצירה, השתהות או עשייה אבל ביציאה לדרך, התנועה היא במטרה מוגדרת מראש. אנשים רבים היוצאים למסעות גיאוגרפיים ואחרים מספרים כי התכנון המוקדם אפשר להם להגיע למקומות שרצו לראות, להספיק הכל. יחד עם זאת עולים סיפורים רבים של חוויות שהיו קשורות בללכת קצת לאיבוד. לפעמים טעות קטנה בדרך, מובילה את המטייל אל מקום חדש וקסום הטומן בחובו הרפתקה חדשה.

תוכנית לימודים הינה מפת דרכים המשקפת את החלום הפדגוגי של הארגון. תכנון המהווה מנוף המסייע לארגון להגשים את החזון שלו ואת אסטרטגיות העבודה שלו. תהליך התכנון יוצר מכנה משותף ותרבות ארגונית המושתתים על שפה משותפת. כמו כן תהליך זה יוצר בארגון תנועה והנעה מתמדת המכוונים של שיפור מתמיד.

בטבע המציאות ובטבע האדם קיימים ומתרחשים שלל רבגוני של אפשרויות לעיצוב צורה. מתוך העושר הזה עלינו לבחור מה חשוב ומהותי לנו להעביר וללמד את הפעוטות בגן. תכנון פעילות לימודית בגיל הרך מצריך מאיתנו לקחת בחשבון את מאפייני הגיל הרך, את הצרכים ההתפתחותיים, את הנורמות התרבותיות ואת התפיסה החינוכית של מנהלי הגן וצוותו. בנוסף, מכוון ומנחה את ההחלטות שלנו ניסיון חינוכי רב שצבור בספרות המקצועית הנוגעת לגיל הרך. תכלול של כל אלה יחד מבנה ומעצב את תוכנית הלימודים בפשוט גן.

בחרנו לשתף אתכם בנבכי החשיבה שלנו את תהליך הלמידה וההתפתחות, משום שאנו מאמינים ששיתוף פעולה ורצף בין הבית לגן הוא חשוב ומהותי בעיסוק שנקרא גן-ילדים.

התוכנית בפשוט גן, הינה תוכנית ספירלית. הנושאים שבהם נעסוק ילוו את הגן מקבוצת התינוקות ועד לגילאי טרום טרום חובה. התכנים, ההעשרה הלשונית, המושגים והמיומנויות מתוך נושאים אלה מותאמים לפי הגיל ומטבע הדברים מתרחבים ומעמיקים ככל שהילדים גדלים.

מבנה התוכנית

עד גיל שלוש לערך הולכים ומתגבשים אצל הפעוט גרעיני "האני" הראשוניים. זוהי מודעות להיותו יצור בעל רצונות וצרכים משלו, לצד רצונות וצרכים של אחרים יחודיים אף הם. זהו תהליך ארוך (שלא מסתיים למעשה אף פעם) של התפתחות האישית והוא מלווה בלא מעט אתגרים הן עבור הילד והן עבור המבוגרים. אי לכן רצף נושאי "האני" הבא מקרוב לרחוק מלווה את הגן כל השנה:

אני ושמי, אני וגופי, אני וחושי, אני אוכל בריא אני בגדי וצעצועי, אני והבובה, אני ורגשותי, אני וביתי, אני ומשפחתי, אני גדול אני יכול, אני וחברי.

הרצף השני הוא רצף שקשור בתרבות ובמורשת והוא כולל את החגים והמועדים שלנו:

חגי תשרי, חנוכה, ט"ו בשבט, פורים, פסח עצמאות ושבועות, ושבוע הספר שהוא חלק מהותי בתרבות הישראלית.(נדלג בגילאים אלה על חשיפה ליום השואה, יום ירושלים ול"ג בעומר)

רצף שלישי קשור לעונות השנה ולמדעי החיים. מתוך הדיסציפלינות המרובות בתחום זה בחרנו לגעת לאורך השנה בנושאים הבאים:

ארבע עונות השנה: סתו, חורף, אביב וקיץ
יצורים חיים: בעלי חיים קטנים, חיות הבית (מחמד), חיות בר, חרקים ומעופפים קטנים, חיות המשק והחי במים.
הצומח: הגינה, העץ
האדם: הגוף והחושים (במסגרתנושאי ה"אני"), בעלי מקצועוכלי תחבורה.
הרצף הרביעי משוייך למדעים. בחרנו לעסוק בחומרים משום שאנו מאמינים שהכרות עם אבני הבנין הראשוניות והבנתן מקנים תחושת בטחון ושייכות ומאפשרים פעולה בעולם. כמוכן אלה אבני היסוד של תהליכי חשיבה מוסדרים. במסגרת המדעים נעסוק בשני הרצפים הבאים:
חומרים: אדמה, אבנים, מים, חומרים ספוגיים, חומרים דביקיים, חומרים אבקתיים, נייר, עץ.
מושגי יסוד: גדלים, גופים, צבעים, קווים, צורות, כמויות ויחסים במרחב.

בסך הכל אנו עוסקים בכ-40 נושאים במהלך השנה. שיבוץ הנושאים הוא מלאכה מורכבת בעלת שתי עקרונות:

א: שיוך נושאים שמתכתבים זה עם זה בסמיכות זה לזה מסייע לפעוט להבין את ההגיון והקשר בין החלוקות השונות שהאדם ערך באופן מושכל על מנת להבין את העולם. למשל: הנושאים: סתו, אדמה, אבנים וגינה שייכים לדיסציפלינות שונות, אך בעולם שנגלה לילד הם כרוכים זה בזה ומקיימים ביניהם יחסים ברורים.

ב. פריסת רצפים על פני השנה על מנת לחזור על מושגים ועקרונות כדי להטמיע אותם בחשיבה הילדית. לדוגמת נושא החומרים או מושגי היסוד שתהליכי הלמידה והפעילות בנושא יחזרו על עצמם בכל פעם מחדש וכך יחזקו תהליכי חשיבה ורכישת ידע ומיומנויות.

דרכי הפעילות

כל ילד חוקר את העולם באופן טבעי דרך משחק, גם ובעיקר ללא התערבותנו. הוא מרים אבן קטנה, אומד את כובדה, מעביר אותה מיד ליד וחש במרקמה, מקפיץ אותה או מפיל כדי לראות לאן ואיך תיפול. לאחר שהתנסה בהכרות איתה באופן פעיל הוא יכול להחליט שאינה מעניינת אותו עוד והוא יעבור למשהו אחר ויכול להיות שהוא יחזיק אותה בכיסו כמה ימים, ישוחח איתה ויהפוך אותה ל"אבן המחמד" שלו, כלומר הוא יתן לה פרשנות נוספת ויטעין אותה במחשבות ורגשות. אנו מאמינים שבדרך זו הלמידה הופכת לחוויתית ופעילה. כל המחקר בגיל הרך תומך בלמידה פעילה: הילד צריך לעשות, להתנסות, לערב את חושיו ולסמוך עליהם. אנו צריכים ללמוד לסמוך על הילד. הפעילות ההתנסותית נקראת פשוט – חקר ובה אנו נעשה שימוש בכל הנושאים שנלמדים בגן. במסגרת פעילות חקר נזמן הזדמנות להתבוננות ועשיה חוויתית, נשוחח עם הילדים שיח שמערב את החושים, נלמד אותם בהדרגה להכיר כלים שמסייעים לחושים ומושגים שמסייעים לסדר את הידע שנצבר, נעזור להם לשיים ולזהות, ולהפעיל בהדרגה מניפולציות כמו השוואה, ותאור.

נשים דגש רב על החלקים הרגשיים שהולכים ונבנים מתוך הפרשנות את העולם. כאשר אנחנו עוסקים ברגשות במהודק ללמידה חדשה, אנחנו יכולים לעזור לילד לבנות תפיסת עולם חיובית שכוללת סקרנות, הנאה ובטחון שהכרחיים להתפתחות השכלית והרגשית ומובילים בשנים מאוחרות יותר לניהול פנימי של הילד את עצמו.

השיח: הלמידה תמיד מלווה בשיח של המבוגר עם הילדים. שיח מדוייק ומעשיר מוביל להתפתחות שפתית מיטבית, התפתחות שיש לה השפעה מהותית על למידת קריאה וכתיבה בהמשך. השיח גם מאפשר למבוגר להכיר את עולמו הפנימי של הילד, להתחבר אליו ולהניע אותו.

עבודה בקבוצות קטנות. אנו יודעים שהלמידה הופכת להיות משמעותית כאשר היא מתרחשת בקבוצות קטנות שבהן הילדים יכולים להביע את עצמם, להקשיב ולפעול באופן משמעותי. לכן, מרבית הלמידה הישירה תתרחש בגן בקבוצות קטנות המוזמנות אל הגננת או אנשי הצוות. בחלק מן הנושאים הקבוצות הן קבועות על מנת להקל על הילדים להתארגן ולשתף פעולה. פעמים אחרות הקבוצה הקטנה נאספת לפי הצרכים שעולים מתוך היחסים והצרכים של הקבוצה הגדולה.

במהלך השנה, נשמח לשתף אתכם בכל נושא בהדגשים הרעיוניים והערכיים וברעיונות לשיח ולפעילות בכל תחום.

דגימות מביבליוגרפיה

בנושא המשחק
מרזוללו , ג'.לויד,ג'. לימוד בדרך המשחק, הוצאת לדורי ת"א
לוין,ג.(2000).משחקי ילדים ,הד הגן 64(4)
סמילנסקי,ש.ושפטיה,ל.(1993)המשחק הסוציודרמטי.הוצאת אח,ת"א
טל,ק.(2000)בגן שלנו משחקים ולא לומדים, הד הגן,64
תובל,ח.(2003).לומדים לשחק ומשחקים כדי ללמוד, הד הגן 67(4)
בנושא מושגי יסוד
תובל חוה, הד הגן , חוברת ד' סיון תשס"ב
אהרוני רון, חשבון להורים, הוצאת שוקן, ירושלים ות"א
תובל חוה ויעל שפי- משקפיים מתמטיות, הד הגן
אהרוני רון: על קצה המזלג. הקניית מבנה חשיבה בגיל הרך, הד הגן.
מ. בן יהודה, ב. אילני, 2008 פיתוח חשיבה מתמטית בגיל הרך, מופת
בנושא החקר
שכטל דינה (1999)לכל עצם יש צורה, הוצאת מסדה
שכטל דינה (1984)תוכנית מטל לגיל הרך, הוצאת מסדה
קשטן יעל ורוטרי נוח,(2003)טיולים קטנים, הוצאת אוני' ת"א,רמות.
קפלן אבינועם וחוברה אפרת (2002) צומחים בגן, הוצאת ת"ל, האגף לחינוך קדם יסודי.
בונו,א.ד. (1994) למד את ילדך לחשוב. הוצאת ברנקו וייס
בנושא קשב, תפיסה וחשיבה
כהנמן דניאל בספרו: כהנמן,ד. (2013), לחשוב מהר לחשוב לאט, הוצאת מטר
מייקל פוזנר במאמרPosner Model of Attention: באתר האינטרנט http://donlehmanjr.com/BD/Attention/A5%20Posner%20Attention.html
מייקל פוזנר במאמר: The Attention System of the Human Brain: 20 Years After באתר האינטרנט: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3413263/#R62
נאווה לויט בן נון במאמרה: לויט הן נון, נ. (2013)- התזמורת המוחית וחשיבותה לתפקוד מיטבי. מתוך: אם מישהו היה אומר לי... מדריך להורים של תלמידים בעלי הפרעות קשב. הוצאת משרד החינוך, המנהל הפדגוגי
קניאל,ש. ארזי,ש. (1996). מרכיבי הקשב- ברירה ריכוז ומאמץ- מודל אינטגרטיבי ישומי. מגמות ל"ח.
אילנה מודלינגר במאמרה: הקשב, בתוך אתר האינטרנט http://techedu.huji.ac.il/learning/brain/attention3.html
פויירשטיין ר' (1998), האדם כישות משתנה, הוצאת משרד הביטחון, ת"א.
https://www.ted.com/talks/beau_lotto_amy_o_toole_science_is_for_everyone_kids_included
בנושא שפה
צפתי יעל, פיתוח שפה, מתוך: הד הגן חוברת ד' סיון תשנ"ד
נתאר את, נספר על, פרקי לשון לגיל הרך, משרד החינוך הוצאת מעלות ת"ל
צמח יונה, התמונה כאמצעי לימוד בגן הילדים מתוך: הד הגן אדר תשל"ו חוברת ב' ג'
בן שחר רינה, כלומר- לשון הבעה ותקשורת 1. הוצאת הד ארצי מסדה 2000
בנושא הרגשי
בוסקאליה, ל' (1989), לחיות, לאהוב וללמוד, הוצאת זמורה ביתן, ת"א.
וייס, ר' בן-אברם, ח', עין-דור, י', קביליו, ע', שמיר, ח. (2003), טיפוח תרבות של אכפתיות. תל-אביב: מכון מופ"ת.
מודל החוסן של מולי להד ועופרה איילון